מדרש על שמואל ב 13:13: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

לא ירבה לו נשים על י״ח מנ״ל שנאמר (ש״ב ג ב) ויולדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחי נועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל וגומר והשלישי אבשלום בן מעכה וגו׳ והרביעי אדוניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון וכתיב (שם יב ח) ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה כהנה שית וכהנה שית הוי להו תמני סרי והא הות מיכל אמר רב עגלה זו מיכל ולמה נקרא שמה עגלה שחביבה עליו כעגלה וכן הוא אומר (שופטים יד יח) לולי חרשתם בעגלתי וגו׳ ומי הוי למיכל בני והכתיב (ש״ב ו כג) ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה אמר רב חסדא עד אותו מעשה היה לה מכאן ואילך לא היה לה והכתיב (שם ה) ויקח דוד עוד פילגשים ונשים בירושלים למלויי שמונה עשר. מאי נשים ומאי פילגשים אמר רב יהודה אמר רב נשים בכתובה ובקדושין פילגשים בלא כתובה ובלא קדושין. א״ר יהודה אמר רב ת׳ ילדים היה לו לדוד וכולן בני יפת תואר היו ומגדלי בלורית היו וכולן יושבים בקרנות של זהב ומהלכים בראשי גייסות היו והם בעלי אגרופין של בית דוד. וא״ר יהודה תמר בת יפת תואר היתה שנאמר (ש״ב יג יג) דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך ואי ס״ד בת נשואים היא אחתיה מי הוה שרי ליה אלא ש״מ בת יפת תואר היתה. (שם) ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד והיה איש חכם וגומר א״ר יהודה אמר רב איש חכם לרשעה.

כח "לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים", עַל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, מְנָא לָן? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב ג׳:ב׳-ג׳) "וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן, וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית, וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל וְגוֹ', וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה וְגוֹ', וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל, וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד" וְגוֹ'. (וכתיב) [וְקָאָמַר לֵיהּ נָבִיא]: (שם יב) "וְאִם מְעָט, וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה", "כָּהֵנָּה", שִׁית, "וְכָהֵנָּה", שִׁית, הֲווּ לְהוּ תַּמְנֵי סְרֵי [וְכוּ']. וְהָא הֲוָת מִיכַל! אָמַר רַב: 'עֶגְלָה', זוֹ מִיכַל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'עֶגְלָה'? שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו כְּעֶגְלָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שופטים י״ד:י״ח) "לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי" וְגוֹ'. וּמִי הֲווּ לְמִיכַל בְּנֵי? וְהָכְּתִיב: (שמואל ב ו׳:כ״ג) "וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד, עַד יוֹם מוֹתָהּ". אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ, בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ. מִכְּדִי, בְּנֵיהּ הֵיכָא קָא חָשִׁיב לְהוּ? בְּחֶבְרוֹן, וְאִלּוּ מַעֲשֶׂה דְּמִיכַל בִּירוּשָׁלַיִם הֲוָה! דִּכְתִיב: (שם) "וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה', וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ", וְאָמַר רַב יְהוּדָה וְאִי תֵּימָא רַב יוֹסֵף: שָׁקַלְתָּהּ מִיכַל לְמִיטַרְפְּסָהּ. אֶלָּא אֵימָא: עַד אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הָיָה לָהּ, מִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא הָיָה לָהּ. וְהָכְּתִיב: (שם ה) "וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלַיִם"? לִמְלוּיֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. מַאי 'נָשִׁים', וּמַאי 'פִּילַגְשִׁים'? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: 'נָשִׁים', בִּכְתֻבָּה וּבְקִדּוּשִׁין, 'פִּילַגְשִׁים', בְּלֹא כְּתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד, כֻּלָּן בְּנֵי יְפַת תֹּאַר הָיוּ, וּמְגַדְּלֵי בְּלוֹרִית הָיוּ, וְכֻלָּן יוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, וּמְהַלְּכֵי בְּרָאשֵׁי גְּיָסוֹת הָיוּ, וְהֵם בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִין שֶׁל בֵּית דָּוִד. אָמַר רַב יְהוּדָה, [אָמַר רַב]: תָּמָר, בַּת יְפַת תֹּאַר הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב י״ג:י״ג) "דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ", וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ, בַּת נִשּׂוּאִים הִיא, אַחְתֵּיהּ מִי הֲוָה שַׁרְיָא לֵיהּ? (תמר) אֶלָּא שְׁמַע מִינָהּ: בַּת יְפַת תֹּאַר הָיְתָה. (שם) "וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָּוִד, (והיה) [וְיוֹנָדָב] אִישׁ חָכָם" וְגוֹ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אִישׁ חָכָם לְרִשְׁעָה. (שם) "וַיֹּאמֶר [לוֹ]: מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל, בֶּן הַמֶּלֶךְ? וְגוֹ', וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב: שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וְגוֹ'. וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה וְגוֹ' וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹּק לְפָנָיו". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שֶׁעָשְׂתָה לוֹ מִינֵי טִיגָן. "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה", מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: נִימָא נִקְשְׁרָה לוֹ, וַעֲשָׂאַתּוּ כְּרוּת שָׁפְכָה, וְכִי נִקְשְׁרָה לוֹ, אִיהִי מַאי עָבְדָה? אֶלָּא אֵימָא: קָשְׁרָה לוֹ נִימָא, וַעֲשָׂאַתּוּ כְּרוּת שָׁפְכָה. אֵינִי, וְהָא דָּרִישׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (יחזקאל ט״ז:י״ד) "וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ", שֶׁאֵין לָהֶם לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, לֹא שְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי, וְלֹא (שער) בֵּית הָעֶרְוָה. שַׁאנִי תָּמָר, דְּבַת יְפַת תֹּאַר הֲוָאִי. (שמואל ב י״ג:י״ט) "וַתִּקַח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה", תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: גָּדֵר גָּדוֹל גָּדְרָה תָּמָר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמְרוּ: אִם לִבְנוֹת מְלָכִים כָּךְ, לִבְנוֹת הֶדְיוֹטוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אִם לִצְנוּעוֹת כָּךְ, לִפְרוּצוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ עַל הַיִּחוּד, וְעַל הַפְּנוּיָה.